Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 4b

קָא מַשְׁמַע לַן וְיָצְאָה חִנָּם כּוּ'

Traduction

Therefore the superfluous phrase: ''Then shall she go out for nothing, without money'' (Exodus 21:11), teaches us that even an ailonit can be sold as a Hebrew maidservant and is released upon reaching adulthood.

וּלְמָר בַּר רַב אָשֵׁי דְּאָמַר וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא הָא אָמְרִינַן מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְשַׁנּוֹיֵי אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנִּינַן

Traduction

The Gemara asks: And according to the opinion of Mar bar Rav Ashi, who said: But is it not an a fortiori inference that adulthood releases a woman from her master’s authority, how does he respond to the fact that we say in general, with regard to a matter that can be derived through an a fortiori inference, the verse nevertheless takes the trouble and writes it explicitly? The Gemara answers: That matter applies only where there is no other way to resolve the difficulty of why a halakha is written when it could be derived through an a fortiori inference. But when there is another, more substantial way to resolve the difficulty, one resolves it in that manner.

Rachi non traduit

הא אמרת כו'. ומאי תקשה ליה אי אשמועינן קרא בגר דאילונית דתיפוק ביה:

וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא דְּתַנְיָא כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ וְגוֹ' אֵין קִיחָה אֶלָּא בְּכֶסֶף וְכֵן הוּא אוֹמֵר נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי

Traduction

§ The Gemara notes: And a tanna cites the halakha that a woman can be betrothed with money from here, a different source. As it is taught in a baraita that when the verse states: ''When a man takes a woman and engages in sexual intercourse with her, and it comes to pass, if she finds no favor in his eyes, because he has found some unseemly matter in her, and he writes her a scroll of severance'' (Deuteronomy 24:1), in this verse, the term taking is only with money. And so it says: ''I will give money for the field; take it from me'' (Genesis 23:13).

Rachi non traduit

ותנא מייתי ליה מהכא. קידושי כסף דיליף להו רב יהודה דלעיל מאין כסף נפקי ליה לתנא מקיחה דשדה עפרון:

כי יקח איש אשה ובעלה. והצריכה הכתוב גט לפוטרה מקיחה זו כדכתב סיפא דקרא והיה אם לא תמצא וגו':

וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה נִקְנֵית בְּכֶסֶף זוֹ שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקָּנֶה בְּכֶסֶף

Traduction

The Gemara asks: But is there any need for this derivation? Could this not be derived through an a fortiori inference, as follows: And if a Hebrew maidservant, who cannot be acquired as a maidservant through intercourse, nevertheless can be acquired through money, is it not logical that this woman, who can be acquired through intercourse for the purpose of betrothal, can likewise be acquired through money?

Rachi non traduit

והלא דין הוא. שתהא נקנית בכסף מק''ו ולמה לי קרא:

שאינה נקנית בביאה. אם מסרה ליה לביאה לשם שפחה אינה שפחתו בכך:

נקנית בכסף. כדכתיב מכסף מקנתו (ויקרא כה):

זו שנקנית בביאה. כדיליף לקמן מובעלה:

יְבָמָה תּוֹכִיחַ שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה וְאֵינָהּ נִקְנֵית בְּכֶסֶף מָה לִיבָמָה שֶׁכֵּן אֵין נִקְנֵית בִּשְׁטָר תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁנִּקְנֵית בִּשְׁטָר

Traduction

Nevertheless, this a fortiori inference can be refuted. A yevama proves otherwise, as she is acquired by the yavam through intercourse, and yet she cannot be acquired through money. The Gemara rejects this refutation: What is unique about a yevama is that she cannot be acquired through a document. Will you say that the same applies to this woman, who can be acquired through a document for the purpose of betrothal, and consequently the acquisition of money applies to her as well?

Rachi non traduit

יבמה אינה נקנית בכסף. ליבם להיות כאשתו להוציאה בגט בלא חליצה כדיליף לקמן (קידושין דף יד.) יבמה יבא עליה ויבמה ביאה גומרת בה ואין כסף גומר בה:

תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקַּח אִישׁ הָא לְמָה לִי קְרָא הָא אָתְיָא לַהּ אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּירְכָא

Traduction

The Gemara reiterates its question. The verse states: ''When a man takes a woman.'' Why do I need a verse for this purpose? It was already derived through this a fortiori inference, as the proposed refutation of this inference was rejected. Rav Ashi said: It is needed because one can say that the refutation of the a fortiori inference is present from the outset, i.e., there is a difficulty with the comparison between a woman and a Hebrew maidservant.

Rachi non traduit

מעיקרא דדינא. ממקום שאתה בא ללמוד דהיינו אמה העבריה יש להשיב ולהכי קאמר מעיקרא דדינא פירכא שהתשובה שהשיב בתחילה יבמה תוכיח לאו מעיקרא דדינא אתיא אלא ממקום אחר:

Tossefoth non traduit

מעיקרא דדינא פירכא שכן יוצאת בכסף. ה''ה דמצי למינקט שכן יוצאת בשש ויובל וסימנין אלא ניחא ליה למפרך פירכא דשייכא אף בשפחה כנענית דהוה מצי למיעבד ק''ו משפחה כנענית דלא שייכי פירכא דסימנים ושש ויובל הקשה ה''ר יעקב מאורליינ''ש אכתי למה לי כי יקח נהי דלא מצי יליף מק''ו מ''מ נילף מהיקישא שהקישה לאמה העבריה מואם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת כדאיתא לקמן (קידושין דף טז.) ואמה העבריה נפקא לן לקמן (קידושין דף יד:) שנקנית בכסף מוהפדה ומה אמה נקנית בכסף אף אשה נקנית בכסף דאין משיבין על ההיקש וי''ל דאי מהיקש לחוד ה''א דלא סגי בפרוטה עד שיהא ב' פרוטות כדבעינן באמה העבריה כדמוכח לקמן ורבינו נתנאל תירץ כיון דלא ידענו דאמה העבריה נקנית בכסף אלא מוהפדה דהואיל ויוצאה בכסף נקנית בכסף לא ילפי' מיניה קנין של אשה לפי שביציאתה אינה יוצאה בכסף כמו אמה העבריה:

מֵהֵיכָא קָא מַיְיתֵית לַהּ מֵאָמָה הָעִבְרִיָּה מָה לְאָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁכֵּן יוֹצְאָה בְּכֶסֶף תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּכֶסֶף תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקַּח אִישׁ

Traduction

Rav Ashi elaborates: From where do you derive that a woman can be betrothed with money? It is derived through an a fortiori inference from the case of a Hebrew maidservant. This derivation can be refuted. What is unique about a Hebrew maidservant is that she can be released with money, i.e., she pays her master her value as a maidservant and she is then freed, and therefore she can likewise be acquired through money. Will you say the same with regard to this woman, who cannot be released, i.e., divorced, through money? Since this a fortiori inference is rejected, one must rely on the source cited in the baraita, that the verse states: ''When a man takes.''

Rachi non traduit

שכן יוצאה בכסף. שפודה את עצמה בתוך שש שנים אם תרצה כדכתיב (שמות כא) והפדה והואיל וכסף חשוב בה לפדותה חשוב נמי לקנותה:

שאינה יוצאה בכסף. כדנפקא לן מספר כורתה ואין דבר אחר כורתה:

Tossefoth non traduit

מה לאמה העבריה שכן יוצאה בכסף. וא''ת נילף כסף מביאה ומה ביאה שאין קונה באמה העבריה קונה באשה כסף שקונה באמה העבריה אינו דין שיקנה באשה וי''ל כ''ש דאיכא למיפרך יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף:

וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב וְיָצְאָה חִנָּם וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב כִּי יִקַּח אִישׁ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא כִּי יִקַּח הֲוָה אָמֵינָא קִידּוּשִׁין דִּיהַב לַהּ בַּעַל דִּידַהּ הָווּ כְּתַב רַחֲמָנָא וְיָצְאָה חִנָּם

Traduction

After mentioning an additional proof for the option of betrothal with money, the Gemara comments: And it was necessary for the Torah to write, with regard to a Hebrew maidservant: ''Then shall she go out for nothing,'' and it was also necessary to write: ''When a man takes a woman.'' As, if the Merciful One had written only: ''When he takes,'' I would say: The betrothal money that the husband gives her is invariably hers. Therefore, the Merciful One writes: ''Then shall she go out for nothing,'' to teach that when she is not an adult her father has the right to her betrothal money.

Rachi non traduit

ואיצטריך למיכתב ויצאה חנם. למילף מיניה כדיליף לעיל יש כסף לאדון אחר:

וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא וְיָצְאָה חִנָּם הֲוָה אָמֵינָא הֵיכָא דְּיָהֲבָה לֵיהּ אִיהִי לְדִידֵיהּ וְקִידְּשַׁתּוּ הָווּ קִידּוּשֵׁי כְּתַב רַחֲמָנָא כִּי יִקַּח וְלָא כִּי תִּקַּח

Traduction

And conversely, had the Merciful One written only: ''Then shall she go out for nothing,'' I would say that in a case where she gave him money and betrothed him, it is a valid betrothal, as this verse does not specify who gives the money to whom. Therefore, the Merciful One writes: ''When he takes,'' and not: When she takes, to teach that only a man may betroth a woman, not vice versa.

Rachi non traduit

היכא דיהבה איהי לדידיה. כסף וקדשתו דאמרה ליה התקדש לי:

ליהוו קידושין. דכיון דאשמועי' דכסף עביד אישות מה לי כסף דידיה מה לי כסף דידה להכי הדר תנא קרא זימנא אחריתי בהדיא כי יקח איש ולא כי תקח אשה לאיש:

Tossefoth non traduit

היכא דיהבה לדידיה וקידשתו. פי' בקונטרס שאומרת הרי אתה מקודש לי וקשה שהרי באיש אינו נופל לשון קידושין שאין נאסר בכך לשאר נשים ויש לפרש שאומרת הרי אני מקודשת לך וצריך לומר דיהבה לדידיה לאו דוקא שהרי אביה מקבל הקדושין אלא רוצה לומר ואמרה:

כתב רחמנא כי יקח ולא כי תקח אשה לאיש. תימה כיון דעיקר קרא דכי יקח אתא למימר שהיא לא תקדשנו מה צריך למילף קיחה קיחה משדה עפרון בלאו הכי שמעינן ליה מדכתיב כי יקח ולא כי תקח אשה את איש וי''ל דאי לאו ג''ש הוה מוקמינן קרא דכי יקח איש אקידושין של ביאה אבל בקדושי כסף לא בעינן נתן הוא ואמר הוא להכי איצטריך גזירה שוה לאורויי דכי יקח מיירי בכסף ואפ''ה בעינן נתן הוא ואמר הוא:

וּבְעָלָהּ מְלַמֵּד שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה יְבָמָהּ שֶׁאֵין נִקְנֵית בְּכֶסֶף נִקְנֵית בְּבִיאָה זוֹ שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה

Traduction

The baraita continues to interpret the verse. The phrase: ''And engages in sexual intercourse with her'' (Deuteronomy 24:1), teaches that a woman can be acquired through intercourse. Why is it necessary for the verse to state this explicitly? Could this not be derived through an a fortiori inference: And if a yevama, who cannot be acquired through money, can be acquired through intercourse, is it not logical that this woman, who can be acquired through money, as derived above, can also be acquired through intercourse?

Tossefoth non traduit

ובעלה מלמד שנקנית בביאה. וא''ת תיפוק ליה מדכתיב כי יקח דמשמע נמי לשון ביאה כמו כולהו קיחה דעריות איש אשר יקח את אחותו ואשה אל אחותה לא תקח איש אשר יקח את אשת אחיו וי''ל דשאני היכא דאי אפשר לפרשו בענין אחר כדאמרינן בפ' נושאין על האנוסה (יבמות דף צז.) ליקוחין כתובין בתורה סתם הראויה לשכיבה שכיבה הראויה לקיחה קיחה וא''ת ונילף מג''ש דנקנית בביאה כדאמרי' בריש הבא על יבמתו (יבמות דף נה:) אשה לבעלה מנין שנקנה בהעראה אתיא קיחה קיחה וי''ל דאי לאו כתב ובעלה עיקר ביאה לא הוה גמרינן מקיחה דעריות דכיון דקיחה דהתם לא מישתעי בקנין כלל אבל לחשב העראה כגמר ביאה גמרינן שפיר:

אָמָה הָעִבְרִיָּה תּוֹכִיחַ שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף וְאֵין נִקְנֵית בְּבִיאָה מָה לְאָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁאֵין קִנְיָנָהּ לְשׁוּם אִישׁוּת תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁקִּנְיָנָהּ לְשׁוּם אִישׁוּת

Traduction

The Gemara counters: The case of a Hebrew maidservant proves otherwise, as she is acquired through money and yet she cannot be acquired through intercourse. The Gemara dismisses this refutation: What is distinct about a Hebrew maidservant is that her acquisition is not for the sake of marriage, as she is acquired as a servant. Will you say the same with regard to this woman, whose acquisition is for the sake of marriage? Therefore, it is logical that a woman can be acquired through sexual intercourse.

Rachi non traduit

שכן אין קנינה לשום אישות. הלכך לא שייכא בה ביאה:

Tossefoth non traduit

אמה העבריה תוכיח שנקנית בכסף ואינה נקנית בביאה. תימה אי הוה שתיק מובעלה ה''א אמה העבריה נמי נקנית בביאה מק''ו דהא לקמן (קידושין דף ט:) ממעטינן מובעלה אמה העבריה והכא אילו לא נכתב ובעלה קאמר וי''ל דהכי פריך והלא דין הוא דמשום אשה לא איצטריך ובעלה דאתיא בק''ו ואי למעוטי אמה העבריה לכתוב קרא ובעל והוי מוקי למעוטי אמה דמשום היא גופה לא צריך וה''א יתירה למה לי ומשני אי לא כתב אלא ובעל היא גופה לא הוה אתיא בקל וחומר דהוה אמינא אמה העבריה תוכיח:

תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְעָלָהּ וּלְמָה לִי קְרָא הָא אָתְיָא לַהּ אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּירְכָא מֵהֵיכָא קָא מַיְיתֵית לַהּ מִיְּבָמָה

Traduction

The Gemara reiterates its question. The verse states: ''And engages in sexual intercourse with her.'' But why do I need a verse for this purpose? It was already derived through the above a fortiori inference. Rav Ashi said: It is needed because it is possible to say that the refutation of the a fortiori inference is present from the outset. From where do you derive that intercourse is a mode of acquisition? From the case of a yevama.

מָה לִיבָמָה שֶׁכֵּן זְקוּקָה וְעוֹמֶדֶת תֹּאמַר בָּזוֹ שֶׁאֵין זְקוּקָה וְעוֹמֶדֶת תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְעָלָהּ

Traduction

One could say: What is unique about a yevama is that she is bound to the yavam and stands waiting for him to act, and for this reason sexual intercourse is sufficient to render her his wife. Will you say the same with regard to this woman, who is not bound and is not standing waiting for anyone? It is therefore possible that intercourse is not enough to acquire a woman in ordinary circumstances. Consequently, the a fortiori inference does not bear close scrutiny. For this reason an additional proof is required, that the verse states: ''And engages in sexual intercourse with her.''

Rachi non traduit

שכן זקוקה ועומדת. לזה מחמת קידושי המת ואין ביאה באה אלא לגמור אבל קנין דמעיקרא לא:

Tossefoth non traduit

מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת. וא''ת הלא אין מועיל לה זקיקתה לענין כסף וא''כ כל זה אכניס בקל וחומר ונימא הכי ומה יבמה שאע''פ שהיא זקוקה ועומדת אין נקנית בכסף ונקנית בביאה אשה שאינה זקוקה ונקנית בכסף אינו דין שנקנית בביאה ולא יזיק לה מה שאינה זקוקה דכי האי גוונא צריך לומר פרק כיצד הרגל (ב''ק דף כה.) דבעי לאוכוחי התם דקרן משלם בחצר הניזק נזק שלם מק''ו דשן ורגל שפטורין ברשות הרבים חייבין ברשות הניזק נזק שלם קרן שחייב ברשות הרבים חצי נזק אינו דין שחייב ברשות הניזק נזק שלם והקשה ר''י התם דאיכא למיפרך מה לשן ורגל דהזיקן מצוי תאמר בקרן שאין הזיקו מצוי ומפרש ר''י התם דלענין חיוב נזק שלם ברשות הניזק לאו חומרא היא למיפרך מינה שהרי אינה מועלת כלום בשן ורגל לחייב חצי נזק ברה''ר כקרן וכל זה אשים בקל וחומר ומה שן ורגל שאע''פ שהזיקן מצוי פטורין ברשות הרבים חייבין ברשות הניזק נזק שלם קרן שאע''פ שאין הזיקו מצוי חייב ברשות הרבים חצי נזק אינו דין שחייב בחצר הניזק נ''ש ונראה לר''י דהכי פריך שכן זקוקה ועומדת לביאה כלומר שעיקר מצותה להקים לאחיו שם הילכך נקל לה להקנות בביאה יותר מאשה וה''ר אלעזר משזנ''א פי' שכן זקוקה ועומדת שביאה זו אינה עושה אלא גומרת קדושי ראשון ומשום דאשכחן ביאה גומרת לא נאמר שתקנה תחלת קנין. [וע' תוס' ב''ק כה. ד''ה אני]:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source